למה אנו מחליפים שימוש באוויר מאולץ בשימוש בקרינת אינפרא-אדום בחדרי הניקיון הגבוהים
כשעוסקים בעיבוד של חומרים חצי-מוליכים, הכל תלוי בדבר אחד – זמן. יותר בדיוק, כמה זמן אנו מבזבזים.
רובנו כבר נתקלנו בבעיות של זמן החימום, הייבוש או האפייה. אנו פשוט יושבים ומחכים שהציוד יסיים את עבודתו. בדרך כלל, זו הנקודה שבה נוצרת העיכוב.
הבעיה עם חימום האוויר
תחשבו על תנור רגיל שמשתמש באוויר מאולץ. אנו מחממים את האוויר, ואז מקווים שהאוויר יחמם את החלק שאנו רוצים לחמם. זה תהליך איטי. יש עיכוב – “אינרציה תרמית” – שגורם לבזבוז זמן.
ובחדרי ניקיון גבוהים, אי אפשר פשוט להגדיל את מהירות המאווררים. אם נחמם את האוויר יותר מדי, ייווצרו חלקיקים באוויר. עכשיו אנו לא רק מחכים; אנו גם מסכנים את איכות המוצרים שלנו. זו בעיה מעצבנת.
דרך מהירה יותר לעשות זאת
חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום שונה. הוא לא עוסק כלל באוויר. הוא שולח אנרגיה ישירות לחומר שאנו רוצים לחמם. זה תהליך מיידי – אין צורך לחכות שעה עד שהחדר יתחמם. החום מגיע לחומר ברגע שאנו מפעילים את המכשיר. ראינו שזמן החימום יורד משעות לשניות בלבד. זו עלייה עצומה ביעילות העבודה.
בנוסף, מכיוון שאין צורך להזרים אוויר לכל מקום, הסביבה נשארת שקטה ורגועה. יש פחות מאווררים, כך שיש פחות חלקיקים שנופלים על החומרים שלנו. זה פשוט יותר נקי.
עוד יתרון? ניתן לווסת את עוצמת החום. אם החלק המרכזי של החומר זקוק ליותר חום מאשר הקצוות, ניתן פשוט לשנות את עוצמת החום. אוויר מאולץ הוא כלי גס – הוא מחמם הכל באותה מידה. קרינת אינפרא-אדום מאפשרת לנו לחמם את החומר בצורה מדויקת.
החיסרון (כי תמיד יש אחד)
קרינת אינפרא-אדום אינה פתרון מושלם לכל דבר. היא יעילה רק אם המנורה יכולה “לראות” את החומר. אם יש חלקים שמונחים זה על גבי זה או שיש צורות מורכבות, ייווצרו צללים. חלקים מסוימים יישארו קרים, בעוד אחרים יתחממו. צריך להיות חכמים לגבי מיקום המנורות, או להשתמש במחזירי אור כדי שהחום יגיע לכל הפינות.
בנוסף, מכיוון שקרינת אינפרא-אדום חזקה ומהירה מאוד, צריך להיות זהירים עם השליטה בה. אם החיישנים איטיים מדי, עלולים להיות עודפי חום. ובעסק הזה, עודפי חום פירושם שהחומר נהרס.